אימא טובה דיה

יש דברים שהחברה פשוט לא שואלת.
מצד אחד, ברור שתהיי שם. ברור שתוותרי.

ברור שתשימי את עצמך בצד — קריירה, שינה, בריאות.
כי את אמא. וזה אמור לבוא איתך, אוטומטית.

​

מצד שני, החברה או התרבות משדרת לנו שהאינטואציה שלנו לא כל כך טובה, או אולי אין לנו את הכלים להתמודד עם האימהות שלנו.

​

התערוכה הזו צמחה מהשקט הזה — מהחלל שבו אימהות נוכחות בכל רגע, אך כמעט לעולם אינן נראות. האימהות היא מקצוע נוכח ונעלם בו זמנית.
באמצעות הצילום אני רוצה להנכיח את התפקיד של האמא ולהראות שהוא חשוב בחיינו ולא ניתן לביטול כלאחר יד. אולי אפשר לקצר תהליכים, אבל אמא זה מסע לכל החיים.

זו מחווה לאימהות, לתחנות הקטנות, הבלתי מתועדות. לרגעים שנבלעים בשגרה. לקיום שהוא בסיס לכל — אבל לא זוכה לבסיס משלו.

​

זהו מבט מחודש. בקשה לראות. ולהיראות.